חידושי אנשי שם על בבא מציעא נ״א

1 מהר"ם מתני' המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין ש"ח ובין ש"ש ישבע ר' אליעזר אומר שזה וזה ישבע ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע. גמ' וכ"ה בד"ק ומחלוקת רבי מאיר ור"י ליתא כלל:

2 כיון דאלים גוביינא כולי האי לתפוס בכוליה חוב להפסיד השאר דהא עדיף ליה משטר שיש בו אחריות דאינו משמט למ"ד שטר העומד לגבות כגבוי דמי בפרק השולח:

3 ותוס' לא פירש וכן אלא דמסתבר ליה לתלמודא מאחר דקני ליה שלא בשעת הלואתו לגמרי מדר' יצחק אלים נמי שעבודיה בשעת הלואה דליקו ברשותיה לענין חמץ ושמטה אבל לענין קדושין כיון דר' יצחק לא אמר דקונה משכון אלא להיות עליו ש"ש ולא לגמרי להתחייב באונסין ובההיא הנאה דיכול לקדש בו האשה ש"מ דלא יכול לקדש בו את האשה אלא במשכנו שלא בשעת הלואתו. תוס' פ' השולח ופי' הר"ן הוא דעת הרמב"ן שלהי פ' שבועת הדיינים פי' הר"ן:

4 מהר"ם לשון אשר"י ש"מ דהיכא דאיכא שבועה משבעינן ליה שלא פשע ולא משבעינן ליה דשלא בכוונה תברה והכל עולה בסגנון אחד:

5 דליפטר בלא שבועה אלא נשבע מאידך פלגא ומפטר אבל בהאי פלגא לא מהני שבועתו דאנן סהדי דפשע: